<h1>הפרדס לרש"י סימן כ"ז</h1>
<h2>דף כ:</h2>
וששאלתם ושאמר רב תהא מאירה לו לאדם שאשתו ובניו מברכין לו לא אמר אלא במי שפשע ולא למד מאי טעמא שפעמים שאוכל ואין בנו ואשתו שם ובטיל בברכה שהברכה פדיונו של מאכל ונמצא אוכל בלא ברכה אבל מי שהוא למד והוא חולה או זקן נותן רשות לבנו או לאחד מבני ביתו לברך שלוחו כמותו ואין לו מאירה ולא אמרו חכמים בכך וכן הלכתא.
